בשנים האחרונות, גובר העיסוק הציבורי בנושא איכות האוויר כחלק ממודעות הולכת וגוברת בנושאים הנוגעים לסביבה בכלל ולזיהום האוויר בפרט. בשנת 1988 הוקם המשרד לאיכות הסביבה ומאז חוקקו חוקים והותקנו תקנות במטרה לטפל בנושאים הקשורים לזיהום האוויר.
אם נבחן לעומק את השיח הציבורי בנושאי איכות האוויר, נראה כי מרבית תשומת הלב והמשאבים מוקדשים לזיהום האוויר במרחבים הציבוריים, הפתוחים (איסורי עישון, זיהום אוויר של מפעלים ומכוניות ועוד). המושג "זיהום אוויר" עצמו, נתפס בציבור כמתייחס לאוויר ש"בחוץ". לא נראה כמעט בשום מקום, עיסוק בנושא איכות האוויר בחללים סגורים: מבני ציבור, מקומות עבודה ועוד.
הדבר מעורר סימני שאלה שכן רובינו שוהים במרבית שעות היממה (מעל 80%) דווקא בחללים סגורים (עבודה ובית). מדי יום אנו שואפים אל ריאותינו אלפי ליטרים של אוויר המצוי בחלל זה ומגיע אלינו באמצעות מערכות מיזוג האוויר.
יש לזכור כי מערכות המיזוג - תכליתן לטפל בתחושות של קור וחום והן מבוססות בדרך כלל ובעיקר, על הנעה של אוויר הקיים בבניין ולא על הזרמת אוויר נקי מבחוץ. בשל כך וכתוצאה מהתנאים הסביבתיים שנוצרים בתוך המערכות (לחות גבוהה ביותר),
הן מהוות חממה אידיאלית לחיידקים, לעובשים ולמרכיבים ביולוגיים נוספים, ביניהם גם מזיקים. אלו, עושים את דרכם במערכת המיזוג ונכנסים הישר אל תוך הריאות, חודרים לעור ולעיניים.
בחללים התוך-מבניים, נמצא גם את קרדית אבק הבית אשר חלק ניכר מהאוכלוסייה, רגיש ספציפית להפרשותיה וסובל מתופעות לוואי עוריות ונשימתיות בסביבה בה הקרדית נוכחת.
מכלול תופעות הלוואי הללו (ואחרות), קיבלו בעגה המקצועית את השם "
תסמונת הבניין החולה" - .Sick Building Syndrome – SBS
מה לזה ולי כמעסיק?
הקשר ברור ומיידי וקיים ב- 2 מישורים.
בראש ובראשונה, האחריות התאגידית והמוסרית של מעסיק, לספק סביבת עבודה בריאה לעובדים. נזקי החשיפה לאוויר שאינו נקי, הינם כמובן בראש ובראשונה לכל מי שנושם אוויר זה.
אולם גם בניתוח "קר" יותר, בניין חולה גורם לנזקים ועלויות למעסיק, כתוצאה ממצב של תחלואת יתר של עובדים, מירידה בפריון העבודה הנובע מתחושות לא טובות (כאבי ראש, מטרדי ריח, צורך לצאת לשאוף אוויר ועוד).
מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל נדרש לנושא לבקשת ועדות הכנסת שעסקו בעניין. במסמך מפורט שפרסם המרכז ((יולי 2011), מצויין כי על פי מסקנת המחקר שבוצע בשנת 2004 בארה"ב, פוטנציאל הרווח עקב השיפור באיכות הסביבה התוך-מבנית גבוה פי 47–18 מההוצאות הכלכליות הנדרשות לשם כך.
אז מה עושים?
הפתרונות המצויים כיום לבעיית החיידקים/עובשים, מבוססים על הכחדתם באמצעים כימיים ואחרים. הבעיה היא, שאל תוך "ואקום" זה, נשאבים שוב גם חיידקים רעים וגרוע מכך, לאחר טיפול כימי שורדים ומתרבים בסביבת הוואקום חיידקים ועובשים אמידים יותר, אלימים יותר ומסוכנים יותר.
פרוביוטיקה היא "עולם אחר", חדש. היא משמשת אותנו כבר היום במטרה לייצר סביבה מיקרוביאלית (Micro Flora) מאוזנת וטובה בפה ובמעיים. לצורך כך אנו משתמשים בתוספי מזון ומוצרי חלב כמו יוגורט, המכילים פרוביוטיקה.
אין ספק כי זהו העתיד גם בתחום של איכות האוויר, שכן הפרוביוטיקה מחזירה את האיזון הטבעי לסביבה בה אנו נושמים, מונעת התפתחות של עובשים וריכוזי חיידקים מזיקים משטחי מערכות המיזוג בפרט, ומשטחים בכלל. היא מצמצמת נוכחות של זיהומים בחלל התוך-מבני וניזונה מהפרשות קרדית האבק.
הפתרון הייחודי של בריאוטק – עושה שימוש בטכנולוגיה יחידה מסוגה המפיצה פרוביוטיקה לסביבה, הפרוביוטיקה מצמצמת מהותית את נוכחותם של החיידקים המזיקים, מקשה על עובשים להתפתח וניזונה מהפרשות קרדית האבק.
בסביבה בה הפרוביוטיקה שלנו נוכחת, איכות האוויר משתפרת פלאים ובד בבד, משתפרת תחושת הבריאות, הרעננות, החיוניות והתפוקה שלנו כאנשים וכעובדים.
כל אלו הופכים את הסביבה התוך-מבנית במקום העבודה לבריאה יותר, נעימה יותר ונטולת ריחות רעים ובכך מספקים לשוהים במבנה המטופל במערכות כאלו, תחושה כללית טובה, תחושת רעננות וגם שיפור בתפוקה ובפריון.
