בשנים האחרונות גברה המודעות לזיהום האוויר. כתוצאה מלחץ ציבורי הולך וגובר, בעיקר מצד הארגונים הירוקים, אנו מבחינים בשינויים רבים ברגולציה הקשורה לנושא. הוקם משרד לאיכות הסביבה, חוקקו חוקים ותקנות למניעה או לפחות הקטנה של זיהום האוויר הנגרם ממקורות שונים: מפעלי תעשיה, כלי רכב, חברת החשמל, עישון במרחב הציבורי ועוד.
צעדים אלה אכן חשובים מאד לבריאותנו, אולם נשאלת השאלה האם הם מטפלים בבעיה האמיתית? מה בקשר לאיכות האוויר שאנו נושמים בחללים הסגורים?
שיעור ניכר מהאוכלוסייה במדינת ישראל, כמו גם בעולם המערבי כולו, מבלה כ- 8-12 שעות עבודה ביום במבנה סגור. אנו נושמים שוב ושוב לתוך גופינו אלפי ליטרים של אויר תוך-מבני שבמקרים רבים מכיל תרכובות אורגניות, נבגים אלרגניים, פטריות, עובשים, חיידקים ונגיפים המסכנים את בריאותנו.
זיהום האוויר בחוץ נגרם מתהליך התיעוש. אל האוויר שאנו נושמים, משתחררים גזי פליטה של מכוניות ומפעלים. מדובר בחומרים כימיים מסוכנים.
בחללים סגורים הבעיה אמנם שונה במהותה ובגורמיה, אך הסכנה והנזק גדולים אף יותר.
בעת שהותנו במבנה, אנו נושמים אויר שמקורו במערכות מיזוג האוויר המבניות. אוויר שמגיע אלינו באמצעות תעלות המיזוג.
עלינו לזכור כי מערכות מיזוג אוויר, כשמן כן הן - נותנות פתרון מצויין לתחושות של קור וחום. אך על מנת לחסוך באנרגיה הן מבוססות על סחרור של האוויר הקיים בבניין -ולא על הזרמת אוויר חדש וצח. בשל כך וכתוצאה מהתנאים הסביבתיים שנוצרים בתוך המערכות (לחות גבוהה ביותר), הן מהוות חממה אידיאלית לעובשים, לפטריות ולמרכיבים ביולוגיים נוספים.
תעלות המיזוג הופכות למערכת שינוע של כל המרכיבים המזיקים הללו כמו גם חיידקים ונגיפים שונים שאנשים נושאים איתם. מערכות השינוע הללו קיימות בכל מקום בו אנו שוהים: בעבודה, בכיתות לימוד, בבתי חולים, במטוסים ורכבות בבתי מלון ועוד ועוד.
בנוסף לאלו, קרדית אבק הבית מתגוררת אף היא בחללים סגורים, בעיקר לחים וחמים והפרשותיה תורמות אף הן לבעיית הזיהום התוך-מבני. חלק ניכר מהאוכלוסיה, רגיש ספציפית לקרדית אבק הבית וסובל מתופעות לוואי עוריות ונשימתיות בסביבה בה הקרדית נוכחת.
ככל שמדובר במבנים כמו משרדים רבי קומות וחללים אטומים בהם לא נהוג או לא אפשרי לפתוח חלון כך הבעיה מתעצמת ומחמירה.
זהו זיהום אוויר תוך-מבני ובעגה המקצועית - "תסמונת הבניין החולה"
משבר האנרגיה בשנות השבעים גרר בעקבותיו תקינה לאיטום מבנים לצורך חיסכון באנרגיה ובעצם הפך את תופעת הבניין החולה לנפוצה ומסוכנת יותר.
על פי מחקר של כנסת ישראל – כ - 35% מהבניינים בישראל מוגדרים כבניינים חולים (בניינים שלשהייה בהם, פוטנציאל להסב נזק לגוף האדם).
השפעה
הגוף האנושי מגיב לנקיון סביבתו בדיוק כמו שהוא מגיב לחשיפה לקור או לחום. לאוויר צח יש השפעה על התפוקה, מעבר לשיפור בריאות הנוכחים ומניעת היעדרויות, הרי שלתחושת רעננות יש השפעה על התפוקה שלנו בחלל בו אנו שוהים. בשל כך, בניין "חולה", מייצר ליושבים בו תחושת מחנק, צורך לצאת להתאוורר בתכיפות רבה יותר, כאבי ראש, רמת ריכוז נמוכה, נזלת ושיעול ובהכרח לתפוקה יורדת.
כיצד מטפלים ?
בריאוטק - הינה מערכת היחידה מסוגה בעולם שבאמצעותה מופצת פרוביוטיקה בסביבה התוך-מבנית בכלל ובתוך מערכות מיזוג האוויר בפרט.
הפרוביוטיקה מחזירה את האיזון הטבעי למשטחי מערכות המיזוג, מונעת התפתחות של עובשים וריכוזי חיידקים מזיקים במערכות המיזוג, מצמצמת נוכחות של וירוסים בחלל התוך-מבני וניזונה מהפרשות קרדית האבק.
כל אלו הופכים את הסביבה התוך-מבנית בריאה יותר, נעימה יותר ונטולת ריחות רעים ובכך מספקים לשוהים במבנה המטופל במערכות אלו, תחושה כללית טובה, תחושת רעננות וגם שיפור בתפוקה ובפריון.
