על התסמונת של הבניין החולה (SBS) ומחלות הקשורות למבנה (BRI)
מתוך מאמר מאת: ד"ר צבי שבת , מוסמך לבריאות הציבור ובעיות פנים מבנה
כאבי ראש, גירוי אף וגרון, גירוי בעיניים, שיעול יבש ויובש בעור, סחרחורות, בחילה ואפילו סוגים שונים של עייפות וכד', אלה רק כמה דוגמאות של הסימנים המוכרים אצל דיירי בניינים לא תעשייתיים, הסובלים יחד עם אי נוחות חריפה שעל פניו קשורות לזמן שמבלים בתוכם. בדרך כלל, עם עזיבת הבניין, הסממנים האלה נעלמים, אך חוזרים עם שובם לבניין.
מה נחשב לבניין לא תעשייתי? - בתי מגורים, בנייני משרדים, בתי ספר, בתי מלון ובתי חולים ועוד
מקור התלונות עשוי להצטמצם לפעמים לחדר מסוים או לאזור מסוים, אך לחלופין הסימפטומים מתפשטים בצורה גורפת בכל רחבי הבניין הלא תעשייתי.
במקביל למודעות הגדלה של בעלי התעשייה שהשיגו תוצאות ברוכות של הורדת כמות מזהמים באוויר החיצון, חוקרים בבריאות הציבור התחילו לחשוב יותר ויותר על זיהום האוויר בפנים המבנים שבהם סימני תחלואה וכך החל התהליך שעדיין לא נגמר, למציאת גורמים כימיים, פיסיקליים, ארגונומיים ובעיות של מערכות אוורור שעשויים להסביר את הסימנים שעליהם מדווחים אנשים במשרדים, בתים פרטיים, בתי ספר, בתי מלון, בתי חולים ואפילו באניות עינוגים(cruises) .
זיהום אוויר פנים מבני הפך לנושא של בריאות הציבור ממדרגה ראשונה, עד כדי התערבות האומות המאוחדות (UN). באמצע שנות ה– 80 הגדיר ה- WHO (ארגון הבריאות העולמי של האומות המאוחדות) את הנושא כ"תסמונת הבניין החולה" (Sick Building Syndrome) והחל לחקור את הספרות הרפואית המדווחת על סימני תחלואה במבנים לא תעשייתיים בעולם.
ה– WHO מצא שיותר מ – 30% מהבניינים החדשים סובלים מתסמונת הבניין החולה ומבלי למצוא הגורמים המתאימים והספציפיים הקשורים ישירות.
בהזמנת וביוזמת ה– WHO התכנסה קבוצה בינלאומית של מומחים (1983) כדי להגדיר ולסכם את הידע שהצטבר בארצותיהם בנושא של סימני תחלואה והסברים אפשריים על הגורמים הסביבתיים הפנים מבניים.
להלן מופיעות התלונות על סימני תחלואה כפי שדווח ע"י העובדים במבנים הלא - תעשייתיים, תלונות שהגדירו את תסמונת הבניין החולה (SBS). כל הסימנים וקבילות שדווחו מופיעים בחמש קבוצות אשר עליהן הסכימו המומחים הבינלאומיים בחסות של ה – WHO.
חמש קבוצות סימני תחלואה המרכיבים את התסמונת SBS:
- גירוי עיניים, אף וגרון: כאבי ראש, יובש, עקצוץ, צרידות ובעיות קול שונות.
- מקור נירולוגי לסימני נזק בריאותיים כלליים: כאבי ראש, עייפות מנטלית, בעיות זיכרון, ירידה בריכוז, סחרחורת, עייפות בלתי מוסברת ובלתי מוצדקת, תגובות איטיות.
- גירוי עור: אודם, כאב, עקצוץ, עור יבש.
- תגובות רגישות כלליות לא ספציפיות: נזלת, עיניים לחות, סימני אסתמה (אצל אנשים לא אסתמטיים) רשרושים וקולות מוזרים בדרכי הנשימה.
- סימפטומים של ריח וטעם: שינויים בקליטת ופרשנות בתפיסת ריחות "לא נעימים" וטעמים "משונים".
השנים האחרונות הוסיפו פעילים בבריאות הציבור ומומחי ה- WHO ידע ומידע בנושאים של ה– SBS שניתן לצמצם לעקרונות הבאים:
- סביר להניח שלכל סימני התחלואה דלעיל יש גורם או גורמים משותפים ומנגנון פיזיולוגי משותף.
- עד עכשיו לא הצליחו לבודד גורם אחד ספציפי הקשור ל– SBS.
- עם עזיבת המבנה, הסימנים והתלונות נעלמים, אותו הדבר קורה לאחר סוף שבוע או חופשה ממקום העבודה.
- תסמיני התחלואה או תלונות בריאותיות הם משותפים לכל קבוצות האדם, ללא השתייכות גזע, מין, גיל, מצב סוציואקונומי או מימד חברתי.
- ב– 30% מהבניינים החדשים נרשמו תלונות של אי נוחות פיזיולוגית וסימני SBS. לפחות 20% מהדיירים מדווחים ומתלוננים עליהם.
- לפי דיווחים ומחקרים אפידמיולוגים רבים גירוי בריריות האף, עיניים וגרון וכאבי ראש הם השכיחים ביותר. הבאים מיד אחרי הם: עייפות, עור יבש, כושר מנטאלי ירוד, אף סתום, קשיי נשימה ובחילות.
מבין הסיבות לתופעה, ניתן למנות 2 חשובות בהם ניתן לטפל די בקלות
א. מזהמים שמקורם ביולוגי כגון: ארוסולים של עובש וחיידקים (חיים או מתים) ומוצרים הכימיים שלהם חלקיקים גופניים שלהם, נבגים ותאי עור מיקרוסקופיים. מאמר אחר יוקדש לקטגוריה זאת של מזהמי אוויר פנים מבניים.
ב. ריחות הם גורם מטריד לתחושת נוחות פיזיולוגית. לפעמים הריחות הם סימן מוקדם להתפתחות זיהום כימי או ביולוגי, יש להתייחס בכובד ראש לנושא. בכל מקרה, זהירות ושימת לב מקצועית מחויבים. מאמר מיוחד יוקדש בעתיד לנושא זה.
פתרונות מוצעים ע"פ ה – USEPA
(מבוסס על התרגום שנערך ע"י ד"ר אמנון רם, אוגוסט 2008)
כאשר מרגישים לא טוב או חולים, מזמינים רופא או שהולכים למרפאה. כל אבחנה רפואית מתחילה עם ראיון מלא או מילוי שאלון כדי שהרופא יידע איך להתחיל את הטיפול. לעיתים הרופא מחליט שאין צורך בטיפול. כאשר מדובר בתסמונת הבניין החולה, תהליך האבחון גם כן מתחיל עם ביקור במקום וראיון עם האדם (האנשים) שמתאונן.
מטרת הביקור במבנה הינה לזהות ולהביא לפתרון של תלונות באופן שיימנע הישנותן והיווצרותן של בעיות נוספות אחרות. כדי להשיג מטרה זו חייב הבודק לגלות אם התלונה שבנידון אכן קשורה לאיכות האוויר שבתוך מבנה, לשהות את המקור לתלונה ולהחליט על פעילות מונעת הולמת.
הביקור הוא שרשרת פעולות שתחילתה באיסוף מידע יצרת השערה ובדיקת. הביקורת מתחילה בסיור שמהווה את המוקד לתלונות ומטרתה לספק מידע על ארבעת הגורמים שמשפיעים על איכות אוויר במבנים:
- הגורם האנושי.
- מערכות אוורור, חימום ומיזוג אוויר.
- דרכי מעבר וכניסה אפשרית של מזהמים.
- מקורות אפשריים לזיהום.
